פסק-דין בתיק ת"א 20778-12-09

1.         בניהולה של תובענה זו התגלתה מערכת עובדות מורכבת ונפתלת שבאמצעותה ניהלו התובע והנתבעים את העסקאות ביניהם.

            אין ספק כי הבחירה בדרך זו תרמה לא מעט למחלוקות שבין הצדדים, כפי שהן משתקפות בטיעוני הצדדים בתובענה.

2.         התובע והנתבע 1 הם אחים.

            בשלב כלשהו נרכש מגרש ברח' ירושלים. הרכישה נעשתה על שמו של הנתבע 1 אולם, התובע טוען כי גם הוא היה שותף ברכישת המגרש וכי רק מטעמי מיסוי נרשמה העיסקה על שמו של הנתבע 1 לבדו. 

            המגרש חולק לשני חלקים, שאחד מהם נמכר לגב' נעמי הינדי, אחותם של התובע והנתבע. חלקו השני של המגרש נמכר לנתבעים 2 ו- 3 (להלן - אשתר). 

3.         אשתר רכשו למעשה, מלבד את חלקו השני של המגרש, גם את הבית שעתיד היה להבנות עליו, באופן שעבור המגרש והבית הסכימו לשלם 30,000 דולר ששולמו במזומן ואת היתרה באמצעות המחאת זכויותיהם בדירתם הקודמת, דירה ברח' ויתקין 9 בחדרה. (להלן - דירת אשתר).

            ההסכמים הנוגעים לעיסקה זו, בה רכשו אשתר את המגרש, תמורת 50,000$ ואת שרותי הבניה תמורת 150,000$ כשנגד סכום זה הם ממחים לנתבע את זכויותיהם בדירתם, צורפו כנספחים 4-10 לתצהיר התובע (ור' גם עדות התובע בעמ' 15 שו' 18).

            בסופו של דבר נמכרה דירת אשתר לצד שלישי, ה"ה דפרים, כאשר אלה בתורם שילמו עבור הדירה  באמצעות העברת הזכויות בדירתם שברח' אגוז. (להלן - דירת דפרים).

4.         במהלך שמיעת הראיות התבררו עובדות נוספות הקשורות לעיסקאות הנ"ל וביניהם העובדה כי הנכסים, הן זה שברח' ירושלים והן דירת אשתר שועבדו על ידי הנתבע וכי בשלב כלשהו נתנה הגב' הינדי לאחיה, התובע והנתבע, הלוואה, שנועדה בין היתר לצורך הסרת השעבוד מהנכס שברח' ירושלים, שכן היא רצתה למכור את חלקה בו ולא היתה יכולה לעשות זאת לאור השיעבוד שרבץ על הנכס. 

5.         התובע מעלה בכתב התביעה שהגיש טענות שונות כנגד הנתבעים, ובסופו של דבר מבקש את הסעדים הבאים: 

            לחייב את הנתבעים 1-3 להשיב לו סך של 60,000$, סכום זה מורכב, לטענתו, ממחצית מתמורת דירת אשתר שלה הוא זכאי מכח היותו שותף, ומסכום של 115,000 ש"ח שאותם הוציא הנתבע, לטענת התובע, במרמה מחשבון משותף שהיה לשניים (סעיף 59-61 לתביעה).

            להורות לנתבע ולאשתר לשלם לו 4,800$ ,שהם מחצית מדמי השכירות שהגיעו לו כשותף, בגין השכרת דירת אשתר לצד ג', דירה שהושכרה, לטענתו, למשך 24 חודשים בסכום של   כ- 400$ לחודש (סעיף 62 לתביעה).

            לחייב את הנתבע בהוצאות הכינוס שהתנהל בקשר עם דירת דפרים, בסכום של 50,000 ש"ח (סעיף 64 לתביעה).

            לחייב את אשתר לשלם לו 50,000 ש"ח בגין עוגמת נפש והוצאות שנגרמו לתובע, לטענתו, כתוצאה מהעובדה שנתבעים אלה הסתירו ממנו מידע שאותו היה זכאי לקבל מהם מכח היותו שותף מלא של הנתבע, דבר שהיה בידיעתם של אשתר.

6.         הנתבע טען כי חלק ניכר מהתביעה התיישן וכי יש לדחות את התביעה בעניינים אלה מהטעם הזה. 

            כך, לטענת הנתבע בנוגע לסכום של 115,000 ש"ח, שכן לטענת הנתבע אין מחלוקת על כך שאלה נמשכו מהחשבון כבר בשנת 1998 בעוד שהתביעה הוגשה רק ב- 12/2009. 

            כך לטענת הנתבע גם ביחס לחלק מדמי השכירות שדורש התובע, שכן תקופת השכירות הסתיימה, אף לפי גירסת התובע, ביום 2/5/04 ומכאן שכל תקופה שהיא קודמת ל- 7 השנים שלפני הגשת התביעה, התיישנה. 

            הנתבע טוען גם, מלבד הכחשה של טענות התובע, כי אם יקבע שהוא חייב לשלם סכום כלשהו לתובע, הרי שהוא זכאי לקזז כנגדו סכומים אחרים המגיעים לו, לנתבע. 

7.         אשתר טוענים גם הם כי התביעה, לפחות בחלקה, התיישנה. עוד הם טוענים כי לא הסתירו דבר מהתובע מאחר שהוא ידע היטב על משכון הבית ברח' ויתקין ועל המחאת הזכויות. מלבד זאת רישום המשכון נעשה בשנת 2001 ומכאן שכל עילה כתוצאה מרישומו התיישנה בעת שהוגשה התביעה.